On April 24, 2007, Israeli news magazine Ynet published an article on micronations, including the Empire. The full article in Hebrew is reprinted here below an English translation of the portion relevant to the Empire (the last four paragraphs). We will provide a complete English translation when this becomes possible, and if you wish to donate such a translation, please contact us at your leisure.
Please note that due to font and coding complications, there may be errors in the Hebrew text when you view it. We apologize for the inconvenience.
Unlike the other states discussed until now, the Aerican Empire is a parliamentary democracy, as characterized by its founder. It has citizens numbering in ethe area of 150 people, but doesn't have a geographic location -- if you dont count a few kilometers in Canada and Austratlia, near New Zealand, a pastoral field in the US, a few kilometers on Mars, and half of the planet Pluto.
The empire was founded in 1987 by Eric Lis, to be ruled by him and some of his friends. The empire was virtual for the majority of its first 10 years of existence, but with the opening of the internet, new friends joined who helped to further develop the ideology of the state. What were the changes of the ideology?
The motto of the empire is "the Empire exists to facilitate the evolution of a society wherein the Empire itself is no longer necessary." On the empire's website, it's written that the empire is unified under the following tenets:
- It has to sound like it's saying something but really be meaningless,
- It has to be appropriately megalomaniacal or otherwise influenced by our collective delusions of grandeur
- It must address the world's problems and and offer well-voiced solutions.
Anyone can apply to become an Aerican citizen by using a form on the website. The criteria aren't really clear but the form does ask which territory you want to live in.
 עוד לא אבדה תקוותם מי טוען לבעלות על חציו הצפוני של הכוכב פלוטו? שליט של איזו ממלכה הוא נצר למלך אנגליה אדוארד השני? איזו נסיכות זערורית הפסיקה להנפיק דרכונים לאחר שדרכונים מזויפים שלה שימשו את רוצחיו של המעצב ג'אני ורסאצ'ה? ואיפה לעזאזל שוכנת קסקדיה? מסע אל חמש "מדינות" שכבר הכריזו על עצמאות אביעז רנד
בטוחים שאתם מכירים את כל המדינות בעולם? מסתבר שיש כמה וכמה מדינות, אם אפשר לקרוא להן כך, שקיומן יכול לבלבל גם את הגיאוגרף המנוסה ביותר. כי מה בעצם צריך כדי להכריז על עצמאות? הרבה רצון ומוטיבציה, רצוי גם שטח סביר - ותושבים תומכים. במקרים שליקטנו עבורכם, מככבות מדינות שלמרות שמקימיהן מתייחסים אליהן ברצינות תהומית - הם פחות או יותר היחידים. אז הנה מקבץ המדינות המטורללות משהו של העולם, להנאתכם. הנסיך רוי ונסיכות סילנד כדי להקים ממלכה מפוארת די לעתים רק במבנה נטוש בלב ים. כזו היא נסיכות סילנד (sealand), אחת ה"מיקרו-מדינות" המוכרות ביותר, השוכנת על מגדל ראף, נמל צף ששימש את הבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה, עד שננטש בשנת 1956. בשנת 67 השתלט פאדי רוי בייטס, היום בן 85, על השטח בן 550 המטרים הרבועים, כעשרה קילומטרים ממזרח לחופי בריטניה, והכריז על עצמאות הטריטוריה, ועל עצמו כ"נסיך רוי".הכרזת העצמאות עצמה התקבלה בשוויון נפש בקהילה הבינלאומית ובבריטניה בפרט, אך זמן מה לאחר מכן הסתבכו העניינים כאשר בנו של בייטס, מייקל, ירה לעבר ספינה בריטית שחלפה ב"שטחה" של סילנד וניסתה לפנותו מהמקום. באופן פרדוכסלי, התקרית דווקא חיזקה את מעמד הנסיכות הזערורית, שכן בית המשפט הבריטי קבע כי אין בסמכותו לדון במקרה, מאחר שהוא התרחש מחוץ למימיה הטריטוריאליים של בריטניה. כמו כל מדינה שמכבדת את עצמה, גם לסילנד מורשת קרב מפוארת, הכוללת אירוע אחד בשנת 1978, אז השתלטו מספר אזרחים גרמנים והולנדים על סילנד בעת שבייטס לא היה במקום, ושבו את בנו. הנסיך, בסיוע שכירי חרב, השתלט מחדש על המקום, והחזיק בפולשים בטענה שמדובר ב"שבויי מלחמה". ממשלות גרמניה והולנד פנו לסיוע בית המשפט הבריטי, אך זה הפנה אותם להחלטתו הקודמת, ששללה את סמכותו בנסיכות. בצר לה, שלחה ממשלת גרמניה נציג לסילנד, שניהל משא ומתן עם בייטס על שחרור בן הערובה אזרח המדינה. לבסוף נפתר המשבר, ובייטס ראה בכך עוד טיעון להכרה דה-פקטו בריבונותה של סילנד. אחד השותפים לפרשת בני הערובה נמלט מהנסיכות, והקים "ממשלה גולה" בגרמניה המתקיימת עד היום. אולם, לא רק עלילות גבורה מפארות את ההיסטוריה הקצרה של סילנד, אלא גם מספר לא קטן של שערוריות. בשנת 1997 הודיעה סילנד כי היא מבטלת את כל הדרכונים שהנפיקה, לאחר שדרכונים מזויפים של הנסיכות שימשו את רוצחיו של מעצב העל ג'אני ורסצ'ה. לפני מספר שנים החלה לפעול בנסיכות חברת "הייבנקו" המציעה שירותי אחסון מידע, הנחשבים כבלתי חוקיים ברוב מדינות העולם. בשנה שעברה פרצה בסילנד שריפה שפגעה קשות במקום. כתוצאה מכך הוצע האתר למכירה, אך זו לא יצאה לפועל. באתר האינטרנט של הנסיכות נטען כי חברה בריטית תשפץ את המקום באופן יסודי, והציבור אף מתבקש לתרום כסף לשם כך. הכתובת למכתבים, אגב, היא "שק הדואר של סילנד, בריטניה".על פי אתר הקולנוע imdb.com, עתיד סיפורה של סילנד להפוך לסרט בשנה הבאה. אולי זה יוציא את הנסיך רוי מהחובות. (לקריאת חדשות נוספות מסילנד ועליה, ניתן לבקר באתר "חדשות סילנד") ממלכת ההומואים שעל אי האלמוגים ממלכה צעירה יותר הנאבקת על הכרה בעצמאותה היא "ממלכת ההומואים והלסביות", שהוקמה באי האלמוגים, מזרחית לאוסטרליה. הממלכה הוקמה ב-2004 כמחאה על האיסור שהוטל על נישואים בין בני זוג בני אותו המין באוסטרליה. כשליט הממלכה מונה דייל פרקר אנדרסון, הטוען כי הוא צאצא של אדוארד השני, מלך אנגליה שהוצא להורג בדרך מזעזעת במיוחד בשנת 1327, בשל נטיותיו המיניות. אנדרסון הוא גם צאצא של יורד הים שגילה את אי האלמוגים, עובדה שלטענתו מחזקת את הלגיטימיות של ממלכתו . ולסיפור הזה יש גם זיקה ישראלית – אנדרסון סיפר בעבר שההשראה להקמת הממלכה היא מדינת ישראל, המהווה מפלט ליהודים מכל העולם. (לביקור באתר האישי של אנדרסון, לחצו כאן ) בהצהרת העצמאות של הממלכה נכתב: "הומוסקסואלים נאבקו ברחבי העולם כדי להשתלב בחברה ובקהילה, ולזכות ביחס שווה, אך איננו מורשים לעשות זאת. לשווא אנחנו מגלים נאמנות למדינה... גם במקומות בהם גרנו מאות שנים אנו נחשבים כזרים". עם זאת, על אף ההצהרות המרשימות, מצבה של הממלכה אינו מזהיר - איש עדיין לא התיישב בה.איפה היא קסקדיה? לעתים נדמה שבלי מעט אלימות, קשה אם לא בלתי אפשרי להשיג דברים - במיוחד כאשר מדובר במאבקים על עצמאות. התנועה לשחרור קסקדיה, למשל, קיימת כבר יותר מ-200 שנה, ועדיין, לרוב אזרחי העולם נשמע השם כמו סוג של מכונית. לא מדובר בחבל ארץ אלמוני בקווקז או באפריקה, אלא במדינה עצמאית שמייסדיה מבקשים להקים באמצעות איחודן של המדינות אורגון, וושינגטון וקולומביה הבריטית - שתי הראשונות שייכות לארצות הברית, האחרונה לקנדה. הקריאה הראשונה להקמת קסקדיה נשמעה כבר ב-1803, כשנשיא ארצות הברית, תומס ג'פרסון, שלח את מגלי הארצות לואיס ו קלרק לתור את מערב היבשת האמריקנית. ג'פרסון ראה בעיני רוחו את הקמתה של "הרפובליקה הפסיפית". מאז אימצו מספר קבוצות פוליטיות את הרעיון, כשהן משנות במעט את הטריטוריה הקסקדית, ומצרפות אליה מדינות נוספות מארצות הברית, כמו אלסקה וקליפורניה. הטענות לעצמאות חבל הארץ נשענות בעיקר על זהות תרבותית גאוגרפית ואקולוגית בין המדינות האמורות, לחופיו של האוקיינוס השקט. אם אכן ייפרדו יום אחד הישויות המרכיבות את קסקדיה ויגשימו את חזונו של ג'פרסון, יגורו בשטחה כ-15 מיליון בני אדם, והתוצר הלאומי שלה יהיה כ-450 מיליארד דולר, נתון שיהפוך אותה לאחת מעשר המדינות המפותחות בעולם.לשירת ההמנון של פדניה הקהל מתבקש לקום תנועה לאומית דומה קיימת גם בצפון איטליה, הקוראת לעצמאות האזור המכונה "פדניה". הגדרת האזור שנויה במחלוקת, אך לרוב מדובר בשטח שמצפון לרכס הרי האפנינים. השם פדניה שימש באופן היסטורי לתיאור האזור הגיאוגרפי האמור, ומראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, הפך להיות מזוהה עם מצעה של מפלגת הליגה הצפונית, שקראה להפיכתו למדינה עצמאית. המפלגה לא הסתפקה בהצהרות בלבד, אלא קבעה דגל והמנון למדינה העתידית, ואף ייסדה פרלמנט וערכה בחירות לא רשמיות בטריטוריה. ההמנון, אגב, הוא "מקהלת העבדים העבריים" מתוך האופרה "נאבוקו" של ג'וזפה ורדי, למרות שהקטע המוזיקלי הזה מזוהה דווקא עם איחוד איטליה כולה. התמיכה באוטונומיה חלקית לפדניה היא גבוהה יחסית, ולא במפתיע, שכן מדובר באזור הפורה והמשגשג יותר של איטליה. עם זאת, רעיון העצמאות המוחלטת זוכה לפופולריות נמוכה בהרבה - ובסקרים שונים זכה ללא יותר מ-20 אחוזי תמיכה. מפלגת הליגה הצפונית זוכה לאהדה מעטה אף יותר, ובבחירות המקומיות בשנת 2005 זכתה בעשרה אחוזים בלבד מהקולות בצפון איטליה.ואם בארץ המגף עסקינן, הרי שבצפון איטליה, חצי שעה ממונקו, נמצאת נסיכות סבורגה, האחות החורגת והאלמונית של ארץ התענוגות. תושבי המקום טוענים לעצמאות הנסיכות, פשוט משום שמעולם לא נכבשה מאז שנוסדה במאה העשירית. את שאר העולם הטיעון הזה לא משכנע במיוחד, אבל לתושבי הנסיכות לא אכפת. כל עוד התיירים מגיעים – הם מרוצים. החל שלב ב' בסביוני פלוטו בניגוד לכל המדינות לכאורה שהוצגו עד כה, האימפריה האריקית (המכונה גם "אריקה") היא דווקא דמוקרטיה פרלמנטרית, על פי הגדרת מקימיה. אזרחים יש לה - והם מונים כיום כ-150 איש - אבל שטח גיאוגרפי אין לה - אם לא מחשיבים כמה קילומטרים בקנדה ובאוסטרליה, אי ליד ניו זילנד, כר מרעה בארצות הברית, כמה קילומטרים רבועים על המאדים, ומחציתו הצפונית של הכוכב פלוטו. האימפריה הוקמה בשנת 1987 על ידי אריק ליס, השולט בה מאז, וכמה מחבריו. האימפריה הייתה וירטואלית ברובה בעשור הראשון לקיומה, אך מאז התפתחות האינטרנט הצטרפו אליה חברים חדשים, שפיתחו יחד מִשנה אידיאולוגית למדינה. ומהי אותה משנה אידאולוגית? השתטות בעיקר.המוטו של האימפריה הוא "האימפריה קיימת כדי לקדם את יצירתה של חברה שבה לא יהיה בה צורך יותר". באתר האינטרנט של האימפריה נכתב כי סיסמה זו גובשה על פי הכללים הבאים: היא צריכה להישמע כאילו היא בעלת משמעות כלשהי למרות שאין לה, לקדם שאיפות מגלומניות, להתייחס לכך שהעולם כולו טועה, ו"להישמע מגניבה". כל אדם יכול להגיש בקשה לאזרחות אריקית באמצעות טופס המופיע באתר האינטרנט שלה. הקריטריונים לא ממש ברורים, אבל בבקשה ניתן לציין לאיזה שטח של המדינה ברצונכם להיות משויכים.
|
Back to the Aerica main page Back to the Museum!